כדרכי בערבי חגים, אני מפרסמת את המחיר הקלורי של מעדני החג, לא כדי לגרוע משמחת הסעודות חלילה, אלא כדי לעורר מודעות בריאותית ולמנוע הכאה על חטא אחרי הפסח. מסייעת לי בכך הפעם סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון. אל דאגה, יש גם כמה רעיונות טובים להתמודדות עם מכת הקלוריות.

נעמי גוטקינד-גולן

מצה אחת מכילה 150 קלוריות, ואם מורחים עליה ממרח שאיננו דל שומן, מאחר ששטח הפנים של מצה גדול פי 3-4 משטח הפנים של פרוסת לחם, מספר הקלוריות מוכפל ומשולש. גם כוס יין אחת מכילה כ-150 קלוריות וכוס “תירוש” כ-160 קלוריות. נסו להימנע מטיגון או מביצים (הכולסטרול “הרע”), והשתמשו יותר בחלבון הביצים במקום בביצים שלמות.

והנה עוד כמה פתרונות אפשריים:

• לאכול מצה קלה המכילה כ-80 קלוריות וסיבים שיעזרו לשובע ולעצירות.

• לשתות הרבה מים ולאכול הרבה ירקות בכל הארוחות.

• למרוח ממרחים דלי קלוריות על כל המצה, או ממרחים עתירי קלוריות על חצי מצה.

בארוחות החג הרבות, עתירות הקלוריות והשמן צריך:

1. לדאוג תמיד לסלטים וירקות מבושלים.

2. לא לצום לפני שמתיישבים לשולחן. כשלא מורעבים אפשר לשלוט יותר בבחירות ובכמויות.

3. רק לטעום מכל תבשיל (הביס הראשון והעשירי באותו טעם).

4. לנצל את ימי העבודה המקוצרים ומזג האוויר האביבי לפעילות ספורטיבית

בעוגיות יש 150 קלוריות באחת, באגוזים יש 600 קלוריות ב-100 גרם, וזה עוד לפני שחישבתי כמה יש בקוקוס, שוקולד וקינוחים.

פתרונות אפשריים:

• תמיד להניח על השולחן פירות טריים ולהגיש כקינוח גלידת סורבה.

• לא למלא את הארון במתוקים. מספיקה ההתמודדות בארוחות החג.

• אירחתם בביתכם? חלקו את השאריות לבני המשפחה החוזרים לביתם.

וכך מגיעים לארוחות החג:
* לא רעבים.

* בלבוש קצת צמוד ולא רפוי. כך מרגישים “מלאים” מוקדם יותר.
* בבגדים מחמיאים. כולם יגידו “איך רזיתם יפה”, וזה יחייב לאכול פחות.
* להבטיח מראש שיש על השולחן מים, סודה ומשקאות דיאטטיים.
* לקבוע כלל: מטוגנים לא עולים על הצלחת שלכם.
* כלל נוסף: גם מזון שיש לכם חולשה אליו (מוס שוקולד כבר אמרתי?), לא נכנס לצלחתכם.
* כלל שלישי: לקחת חלק פעיל בהגשה (כדי להיות פחות זמן ליד השולחן), אך לא לנשנש בעת פינוי השולחן.

לא נתפזר לפני שנלמד שאפשר להכין עוגת פסח דלת קלוריות לאוכלי שרויה. מדובר בסוג של שטרודל תפוחי עץ:

חומרים:

4 מצות קלות. 5 תפוחים ירוקים. ממתיק (כמות השווה ל-1/2 כוס סוכר). חצי כפית קינמון טחון. 2 כפות מיץ לימון כף אגוזים קצוצים,

 2 כפות צימוקים וכף שמן.

ההכנה:

לחמם תנור לחום בינוני

¯     להשרות מצות במים 2 דקות, ולהניח לשים על מגבת כ-10 דקות.

¯     לקלוף תפוחים לגרד גס, ולסחוט היטב.

¯     להוסיף לתפוחים ממתיק, קינמון, לימון, אגוזים וצימוקים.

¯     בקצה כל מצה להניח 2-3 כפות מלית, לגלגל, להדק היטב ולשמן עם השמן.

לאפות כ-30 דקות עד להשחמה.

צביקה קליין

“לכתבת דוקו’ – מחפשת נשים נשואות שעברו הפסקת הריון יזומה ומוכנות להתראיין על כך, אפשר תוך הצללה ועיוות קול”. משפטים מהסוג הזה עולים מדי כמה דקות לעמוד פייסבוק סגור וייחודי, ומקבלים תגובות תוך שניות. מדובר בעמוד פייסבוק אקסקלוסיבי בשם PRguru , ‘הגורו של יחסי הציבור’, שמושך אליו מאות בקשות להצטרפות מאנשי תקשורת, עובדי ממשל ואישי ציבור.

מייסד הקבוצה איש יחסי הציבור זאב ינאי (משמאל) וגולן יוכפז במפגש של הגורו'ז

אם בעבר עיתונאים, תחקירנים ומפיקים היו צריכים להשקיע שעות ואף ימים במציאת מרואיינים לנושא מסוים, קבוצת ה’גורו’ משנה את כללי המשחק: חברים בה אלפי אנשי תקשורת, יועצים של חברי כנסת ואנשי ממשל שכל אחד מהם לבדו מחזיק באלפי קשרים רלוונטיים, וכולם בעלי אינטרס לקדם את האג’נדה שלהם מול אנשי תקשורת אחרים. וזה עובד.

בקבוצה חברים, נכון לעכשיו, 3,181 איש שנבחרו בקפידה. כ-20 חברים חדשים אושרו בשבוע האחרון לבדו. “הייתי יכול לאשר 100 חברים מדי שבוע, לו הייתי רוצה, אבל אני משתדל שיהיו בקבוצה רק אנשים המתאימים לנו”, אומר מייסד הקבוצה ומנהלה זאב ינאי, יועץ תקשורת צעיר ונמרץ.

בניגוד לסטיגמה על ‘יחצנים’, את ינאי היה דווקא קשה לשכנע להתראיין לכתבה. “אני מעדיף שהקבוצה שלנו תהיה קטנה ואקסקלוסיבית, אין לנו עניין להתפרסם”, הוא חזר ואמר בשבוע האחרון. אך בעקבות ‘מחאת הבמבה’ בשבוע החולף שבה הייתה מעורבת קבוצת הפייסבוק שלו, הצלחנו לשכנע אותו שמדובר בתופעה שחייבים לדבר עליה.

כששאלתי את ינאי למה החליט להקים את הקבוצה, הוא מיהר לתקן אותי. “אני מעדיף לקרוא לזה ‘קהילה’, כי אני מאמין שזו קהילה של אנשים בעלי עניין משותף שפועלים יחד כדי להשיגו. החלטתי להקים את הקהילה בסוף שנת 2010, מפני שאחרי שנים רבות בתחום ראיתי שיש כל כך הרבה תחרות, חוסר פרגון, מתיחות וזלזול בין עיתונאים לאנשי יחסי ציבור ודוברים. זה נוראי”.

וכיצד בדיוק תסייע הקהילה להפגת המתח הזה? ינאי, ללא ספק בחור מקושר ומחובר להרבה גופים, מסביר: “הייתי מקבל מדי יום פניות מגורמים שמחפשים עובדים בענף התקשורת. חשבתי שבמקום לשלוח כל פעם מיילים לחברים שלי, אפשר לפתוח קבוצת פייסבוק של אנשים מהתחום שיוכלו לשתף את עמיתיהם במשרות הפנויות, ואולי אף למצוא לעצמם עבודה חדשה”.

ינאי הזמין לדף שפתח 50 מחבריו הטובים בתחום, וכך, מפה לאוזן, הפכה הקבוצה לזירה המרכזית והפרודוקטיבית ביותר של עובדי ענף התקשורת בישראל.

“חנוך דאום” תוך דקות

בביקור ראשוני בקהילה, ייתכן שלא תראו שמות מוכרים, אך ינאי מסביר שלא כולם פעילים בצורה פומבית. “הקיר שלנו מלא פניות של תחקירנים, אנשי יחסי ציבור ועיתונאים, אך לרוב לא תראה עיתונאי מוכר מבקש עזרה. יש להבין שהם פעילים מאחורי הקלעים, שולחים הודעות לחברי הקבוצה האחרים ולעתים משתתפים בדיונים”, הוא מגלה.

איך זה עובד? דמיינו שאתם תחקירנים צעירים ובלתי מנוסים בחברת החדשות של ערוץ 2 ומבקשים מכם להשיג מרואיינים המבינים בנושא משפטי סבוך ומורכב. מאיפה תמצאו את המומחים לנושא? אפשר כמובן לנסות את לשכת עורכי הדין, או להתקשר למשרדי עורכי דין גדול, אך יש דרך קלה יותר: פנייה אחת ל’גורו’ תוכל להשיג לכם תוך דקות תגובות של אנשי יחסי ציבור או דוברים שעובדים עם אדם שיתאים לכם כמו כפפה ליד. יותר מכך: הם גם יעשו הכול כדי שתראיינו אותו: ידאגו שהמומחים יהיו זמינים, יכינו אותם לראיון כדי שיהיה רהוט, ולעתים אף ידאגו להסעה מתאימה.

בדקנו את יעילותה של קהילת ה’גורו’. אם נשתול בה בקשת עזרה למציאת מרואיינים לכתבה ב’יומן’, האם נצליח? העלינו רשומה (פוסט) לדף של הקהילה: “בעקבות חלוקת הכדורים ב’אח הגדול’, לכתבת מוסף גדולה דרושים מרואיינים שיתייחסו לנושא מזווית רפואית, פסיכיאטרית, תקשורתית, ומטופלים לשעבר”. כדקה לאחר מכן החלו לזרום התגובות: “חנוך דאום” כתב אחד מהדתיים בקבוצה, “מנחם בן” כתב אחר, אך עוד לא קיבלנו תגובות מהותיות ופרקטיות. עורך ‘יומן’, שהיה סקפטי במקצת לגבי הדף, חיכך ידיו בסיפוק.

ואז נכנס לתמונה עודד פריד, ממנהלי ה’גורו’, והחל ב’שידוכים’ עם חברי קבוצה אחרים: הוא ‘תייג’ את שמותיהם של אנשי יחסי ציבור שהוא מכיר שעוסקים בתחום הכדורים הפסיכיאטריים, ותוך דקות החל הדיון להפוך יעיל. בתוך כחצי שעה קיבלתי כבר כמה פניות בתא ההודעות הנכנסות שלי, וכמה נוספות פורסמו על קיר הקבוצה. לדוגמה: “בהמשך לפוסט שלך בגורו, אני רוצה להציע לך את ד”ר קרלוס גילוני, מנהל מחלקת פסיכיאטריה בבית החולים בנהריה. אחת מההתמחויות שלו היא כדורים פסיכיאטריים, לכן הוא יוכל לתת הרבה מידע”. תוך שעה הצטברה בידיי כמות נאה של מספרי טלפון של פסיכיאטרים ונציגים של חברות תרופות שהיו יותר משמחים להופיע בדפי ‘יומן’.

הודיתי לפריד, והסברתי לו שהעלינו את הפוסט כחלק מכתבה. “חבל”, הוא השיב באכזבה קלה, “דווקא רציתי להציע לך את אחד הלקוחות שלי”. פריד הוא יועץ תקשורת ב’גיא אופק תקשורת’ ומנהל את הקבוצה יחד עם ינאי. “כמו שעזרתי לך להתחבר לאנשים בתחום שחיפשת, כך אני גם עם שאר חברי הקהילה. אני חושב שזה כל כך יפה ונחמד שיש קהילה של אנשים שתומכים ומסייעים זה לזה”.

אני מקשה על פריד ושואל אם העזרה לא באה ממקום של אינטרסנטיות. “אינטרסים זה לא משהו רע”, הוא הודף, “במיוחד אם אלו אינטרסים לטווח ארוך. בנוסף, הדף של הקבוצה הוא מקום מעולה לאנשים שחדשים בתחום. חבר’ה צעירים שרק עכשיו נכנסו לעולם התקשורת יכולים לקבל פה כלים מקצועיים מהטובים ביותר בענף. זה המקום שלנו, הוותיקים, לתרום מניסיוננו”.

העצלנים הופכים עצלנים יותר

אנשי תקשורת רבים רואים ב’גורו’ את הבשורה החדשה והמבטיחה של עולם התקשורת. אחד מהם הוא אילן לייזרוביץ’, לשעבר כתב הכלכלה של חדשות ערוץ 2 וכיום דובר הרכבת הקלה בתל-אביב. “אני חושב שזו בשורה מרעננת בעולם התקשורת הישראלית. הקבוצה תומכת ומפרגנת, נקייה ובלי הכפשות, דבר שהוא לחלוטין לא מובן מאליו בעולם התקשורת, עולם מלא אגו והשמצות”, הוא משבח את הדף.

ראיון עבודה בזכות ה'גורו'. לייזרוביץ

לייזרוביץ’ היה במשך תקופה מסוימת מובטל, והסתייע ב’גורו’ כדי לנסות למצוא עבודה חדשה בתחום התקשורת. “אנשים היו כל כך מפרגנים ונחמדים ועזרו לי למצוא עבודה. אפילו הלכתי לראיון עבודה אחד בזכות ה’גורו’. בסופו של דבר דווקא מצאתי עבודה לבד, אבל אין ספק שהחברים בקהילה עזרו לי מאוד. חבל שבתקופתי ככתב הקהילה לא הייתה קיימת. זה נהדר. בוודאות הייתי משתמש בה ומשיג תוצאות נפלאות”.

“הדיונים ב’גורו’ מעוררים מחשבה ומרתקים, אך מצד שני נראה לי שחלק מהעיתונאים שחברים בה נעשו קצת עצלנים בזכות הסיוע המהיר שמתקבל במסגרתה”, סבורה דפנה פלס, כתבת לענייני יחסי ציבור באתר האינטרנט הברנז’אי ‘אייס’. פלס הייתה בעברה כתבת במקומונים ובעיתון ‘מעריב’ ואף עבדה בחדשות ערוץ 10 כתחקירנית וכעורכת משנה. היא מסבירה שעיתונאי המתבסס רק על היח”צנים בקבוצה שיעזרו לו בסיפור, עובד בצורה לא נכונה. לדעתה, על הכתב לצאת לשטח וליצור קשרים אנושיים עם גורמים בתחום, קשרים שגם יסייעו לו בטווח הארוך. “לפני שהגעתי לאייס והתחלתי לסקר את אנשי היח”צ ואת הדוברים עצמם, מעטות הפעמים שבהן ביססתי כתבות או תחקירים על יח”צ. אני חושבת שהישענות על יחסי ציבור כמקור בלעדי למידע היא עניין שגוי ושלא לשם כך נעשינו עיתונאים”, היא מתריעה.

עם זאת, גם פלס אינה מתכחשת ליתרונות. “הקבוצה פתוחה אצלי במחשב כל היום, ואני נהנית מאוד לראות את האנשים עוזרים זה לזה ומקדמים נושאים חברתיים חשובים. פעמים רבות אני גם מגיבה לפוסטים, ואי אפשר לומר שאני עושה את זה בקבוצות אחרות”.

הוועד האולימפי נבהל

אם עד עתה השפיעה קהילת PRguru בעיקר על עולם התקשורת, לאחרונה היא הייתה מעורבת בעניין ציבורי יותר – המחאה נגד הצמדתו של תינוק הבמבה של אסם כקמע של הנבחרת האולימפית הישראלית. מנהל הקבוצה, ינאי, חרג ממנהגו והעלה פוסט עצבני: “בוקר טוב. החל מומנטום ציבורי ותקשורתי נגד הוועד האולימפי. מקורבי שרת הספורט תוקפים את ההחלטה, וזו השעה שלנו לייצר לחץ ציבורי. מה אתם תורמים היום ללחץ הציבורי נגד מסחור הקמע האולימפי הלאומי?”

התוצאות לא איחרו לבוא. בעקבות בקשתו של ינאי החליטו איציק אלרוב ויתר חברי מחאת הקוטג’ להצטרף להחרמה וגרפו כותרות רבות. גם אנשי תקשורת החברים בקבוצה העלו נגד השימוש בתינוק כתבות באתרי אינטרנט.

סמלים חברות מסחריות במקום הלולאות המפורסמות. המחאה של מנהל הקבוצה עודד פריד

עודד פריד, מנהל הקבוצה, העלה לרשת תמונה סאטירית שבה הציג את סמל האולימפיאדה כמורכב מסמלים של חברות מסחריות במקום הלולאות המסורתיות. תוך שעות עלו לרשת עשרות תמונות סאטיריות נוספות. אך מה שללא ספק גרם לכך שהוועד החליט לוותר על שיתוף הפעולה המסחרי עם ‘אסם’, היה פעולתו של עוזר פרלמנטרי צעיר בשם אודי טנא, יועצו של יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ח”כ אלכס מילר.

טנא, מחברי הקהילה הבולטים, עדכן את מילר במתרחש, והח”כ החליט לזמן כינוס דחוף של ועדת החינוך של הכנסת עם נציגי הוועד האולימפי וחברת ‘אסם’. העניין הציבורי הלחיץ כנראה את נציגי הוועד האולימפי, והם הודיעו רשמית: “אנו מוותרים על שיתוף הפעולה”. עוד באותו ערב עלה פוסט ניצחון ל’גורו’ מטעמו של ח״כ מילר: “אני מברך על ההחלטה האחראית של חברת אסם לשמור על רוח הספורטיביות. אני מצפה מהוועד האולימפי למצוא קמע חלופי אשר ידבר אל לבם של הציבור בישראל בכלל וקהל הצעירים בפרט. מחובתנו לבחור בקמע אשר ספורטאי מדינת ישראל יוכלו להזדהות עמו”.

על תחושת הגאווה של הקהילה מעיד הפוסט ששיגר אליה מייסדה, זאב ינאי: “ניצחנו! אחרי 24 שעות של מאבק ציבורי נשבר הוועד האולימפי. כל הכבוד לכל החברים כאן שסייעו בבליץ-קמפיין למען הגאווה הלאומית ולמען ערך הספורטיביות”.

פוסט הניצחון במאבק הבמבה והאולימפידה

 מאת: נעמי גוטקינד-גולן

החמסין בתחילת השבוע שכנע אותנו שלא כדאי להסיר אבק מהתריסים, הגשם שהפך את האבק לבוץ, הוכיח שצדקנו.

אבל בתוך הבית פנימה התירוצים האלה לא עובדים. הגיעו ימי “הניקיון הגדול”, וצריך להצטייד לקראתם גם בתכשירים וגם במיגון לידיים איך שומרים על הידיים בתקופת הניקיונות של ערב פסח?

בעזרת כפפות כמובן, קרם איכותי ואפילו לק על הציפורניים.

אבל באלה לא די. ניר אופיר מציע מידע עדכני בנושא, בעקבות שיחה עם ענת בקר, קוסמטיקאית פרא-רפואית מהמרכז לקוסמטיקה מקצועית.

בקר מזכירה שגם מרכיבי מזון ותבלינים, ולא רק נוזלי ניקוי, עלולים לעורר אלרגיה, אקזמה, ויבלות. היא ממליצה שלא למהר לקנות את המטליות והספוגים החדשים הספוגים בכימיקלים אימתניים, וגם לא לחטא בתרסיסים. מים חמים יספיקו, ובמקרים קשים, תוספת סבון.

מי שצורך משקאות מוגזים יכול לנצל את המשקאות האלה גם לניקוי האסלה, במקום החומצה המדיפה ריח של סטריכנין ומזיקה מאד לעור. יוצקים לאסלה או לכיור, ממתינים שעה ושוטפים.

ד”ר באסל גאטס מיבואני BLUEWASH, תרסיס ניקוי ידידותי לסביבה, מוסיף כי מרבית חומרי הניקוי מכילים אקונומיקה, כלורידים וחומרי ריח סינתטיים הנספגים בגופנו. חלקם מזיקים לא רק לעור הידיים ולציפורניים, אלא גורמים לכאבי ראש. בכל מקרה חשוב להצטייד בכפפות גומי, רצוי עם בטנת כותנה, אחרת, אל תתפלאו אם יתפתחו בעור הידיים גירוד, פריחה, אדמומיות ואפילו כוויות, כפי שמזהירה ד”ר מרינה קזיקביץ’ המשמשת כיועצת תברואתית ומרצה בבית הספר הגבוה לקולינריה “בישולים”.

אם בכל זאת אתם מתעקשים לקרצף את הפינות הנידחות ללא כפפות, מומלץ למרוח על כפות הידיים קרם ידיים על בסיס סיליקון, שידחה את המים וישמש מעטה הגנה לעור, כפי שממליצה קטיה שו, הכימאית והמדריכה הראשית של מותג הלק האמריקאי ORLY. אפילו הגזמה עם סבון ידיים ומים עלולה לפגוע בהגנה הטבעית של העור ולייבשו.

ד”ר להבית אקרמן, מומחית לדרמטולוגיה ומנהלת מרפאת העור במרכז הרפואי “רוטשילד” של קופת חולים כללית מציעה לשטוף את הידיים רק במידת הצורך, ולמרות עליהן תכשירי הזנה מספר פעמים כל יום. לק, אפילו שקוף, מגן על ציפורניים, אומרת איילה עובד, מניקוריסטית ומנהלת מקצועית ברשת “נייל סטודיו”, והנה פטנט ביתי לטיפוח ועידון הידיים: לשפשף אותן מעט מלח, ואת הציפורניים בלימון טרי.” אורית קמחי מנהלת מרכז ההדרכה במותג הקוסמטיקה “יונקה פריז” ממליצה בנוסף למרוח לפני השינה מעט שמן זית. המשקיעניות יכולות גם להניח אחת לחודש את כפות הידיים באמבט פרפין.

מאת: נעמי גוטקינד -גולן

לכבוד מזל דגים, מזלו של חודש אדר, ובשיתוף עם קובי פרסול, השף של חברת דגת הארץ, נכין השנה לחג מטעמי אמנון, בורי ומוסר

גם מי שלא אוהב להתעסק עם קשקשים ואדרות דגים, יכול עכשיו להכין מטעמי דגים לפורים. חברת דגת הים משווקת דגים טריים מגידולים מקומיים, כשהם נקיים, מפולטים וארוזים במגשית. לא מספיק? שף החברה, קובי פרסול, גם מציע שלושה מתכונים נהדרים

אמנון מבושל ברוטב עגבניות ופסטו

חומרים:

6 פילטים דג אמנון, בצל לבן בינוני, שמן זית, 2 שיני שום פרוסות דק, פלפל שחור גרוס, 240 גרם עגבניות קלופות מקופסה, מעט סוכר, מלח גס, פסטו טרי, לימון טרי, צרור בזיליקום לעיטור.

ההכנה

חותכים כל פילה דג אמנון ל-3 או 4.

קוצצים את הבצל, ומטגנים עד הזהבה עדינה ב-7 כפות שמן זית.

מוסיפים 2 שיני שום פרוסות ומעט פלפל שחור גרוס לעוד דקה. מוסיפים את העגבניות המרוסקות וממשיכים לטגן.

מתבלים בכפית וחצי סוכר לבן, 2 כפיות שטוחות מלח גס, כף מיץ לימון טרי ו-3-4 כפות שטוחות של פסטו טרי, ומביאים לרתיחה עדינה.

מוסיפים אל הרוטב הרותח את הדגים ומכסים ברוטב את הדגים בעזרת כף.

מכסים את הסיר ומבשלים ברתיחה קלה ל-10-12 דקות. מנערים קלות מדי פעם.

מגישים חם בעיטור בזיליקום.

בורי אפוי עם עשבי תיבול ושמן זית

חומרים:

4 פילה בורי חתוך ל-5 פרוסות. 2/3 כוס כרישה, 3 כוסות פטרוזיליה, כוס כוסברה  ו-2 כפות מרווה, כולן קצוצות גס. 3 כפות פסטו, 4 שיני שום פרוסות, שמן זית, מלח גס, לימון טרי, 12 עגבניות שרי חצויות, פלפל שחור גרוס.

ההכנה:

מחממים את התנור ל- 200 מעלות.

חותכים את הדגים ל-5-6 מנות

טוחנים במעבד מזון פטרוזיליה, כוסברה, מרווה, פסטו, שום, כרישה וחצי כוס שמן זית.

מתבלים בקורט מלח גס, 2 כפות מיץ לימון טרי, פלפל שחור וחצי כוס שמן זית ומוסיפים את עגבניות השרי.

מעבירים את הרוטב לתבנית חד פעמית ומחממים אותו בתנור עד רתיחה.

יוצקים את הרוטב הרותח על הדגים ומכסים אותם בעזרת כף עץ.

אופים 5 דקות, הופכים את הדגים ואופים עוד כ-5 עד 7 דקות.

מגישים חם.

מוסר מאודה בתנור

 החומרים:

4 פילה מוסר. שמן זית. מלח גס. פלפל לבן. שום כתוש. יין אדום. רכז רימונים. 8 כפות עירית קצוצה. שמנת מתוקה פרווה. רוזמרין ועירית.

ההכנה:

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מניחים על שולחן העבודה במקביל 2 רדידי אלומיניום רחבים, ומעל כל רדיד נייר פרגמנט באותו הגודל.

מורחים במרכז של כל נייר פרגמנט 4 כפות שמן זית ומניחים 2 פילה מוסר כשהעור כלפי מטה.

מפזרים על הדגים קורט מלח גס, קורט פלפל לבן, 1/4 כפית שום כתוש,  כף שמן זית,  3 כפות יין אדום, רבע כפית רכז רימונים, 2 כפות עירית קצוצה, 4 כפות שמנת מתוקה וענף רוזמרין.

סוגרים את הדגים עם נייר הפרגמנט והאלומיניום היטב, ועוטפים בעוד רדיד לאטימה מלאה.

מאדים  כ-20 דקות.

]]> http://makor1.wee.co.il/?feed=rss2&p=701 0 http://makor1.wee.co.il/?p=682 http://makor1.wee.co.il/?p=682#comments Fri, 02 Mar 2012 10:25:57 +0000 חדשות - 'מקור ראשון' http://makor1.wee.co.il/?p=682 למאמר המלא]]> לקוחות יקרים!

במהלך הלילה החל לרדת שלג בירושלים וסביבותיה. יחד עם זאת בוצעה חלוקה של העיתון  מתוך כוונה לספק את שירות ההפצה באופן מלא.

אולם לאחר שאירעו החלקות של מספר שליחים ותאונות דרכים נאלצנו לעצור את ההפצה לבתי המנויים ונערכנו להפצה בנקודות אזוריות, כפי שמפורט  להלן.

אנו מאחלים שבת נעימה וחמימה לכלל הלקוחות.

‘מקור ראשון’ – מחלקת המנויים

ירושלים 

גוש עציון

נעמי גוטקינד- גולן

מארזים מוכנים הם האופציה הקלה ביותר לטקס החלפת משלוחי המנות בין התלמידים בכיתות. אבל ישנה אופציה נוספת, פחות קלה אבל זולה יותר והרבה יותר חינוכית, להרכיב מארזים ביתיים.

בבתי הספר נהוג שהילדים מחלקים משלוח מנות לחברים בימים שלפני פורים. בתוך מהומת התחפושת ומשלוחי המנות המשפחתיים לפעמים פשוט יותר לקנות משלוח מנות מוכן, פשוט אבל חבל. האופציה העדיפה, לדעתי, היא להכין בבית מארזים מקוריים. שני רעיונות כאלה המתבססים על כלים חד פעמיים, מציגה המעצבת ליעונה מנקלי

( www.decorliona.co.il).

1. משלוח מנות בצורת קאפקייק. מכינים בצק סוכר, צבע מאכל במרקם ג’ל, מיכל פלסטיק עם מכסה מקומר, בסיסי נייר לעוגה בגודל המתאים למיכל, מעט קורנפלור ומעט מים. לקישוט – סוכריות צבעוניות.

ההכנה:

• מוסיפים מעט צבע מאכל לבצק הסוכר ולשים. כדי למנוע את הידבקות הבצק יש להיעזר במעט קורנפלור (שימו לב לא להוסיף יותר מדי, כדי שבצק הסוכר לא יתייבש ו”יישבר”). ולאחר שהבצק צבוע ומוכן מגלגלים אותו לנקניק מוארך.
• מדביקים בעזרת מעט מים את בצק הסוכר אל מכסה קופסת הפלסטיק מו שבלול, עד שמתקבלת צורת קצפת.
• טובלים את האצבע במעט מים, מרטיבים את המקום הרצוי על בצק הסוכר ומצמידים אליו את הסוכריות הצבעוניות. ממתינים לייבוש ולהתקשות משך כשעה-שעתיים.
• מרימים בעדינות את המכסה ומניחים בתחתית הקופסה בסיס חום לעוגה ובו תופינים ושאר ממתקים. מניחים מעליו שכבה שנייה עמוסה בכל טוב וסוגרים היטב.

2.  משלוח מנות בצורת עוגת חתונה. מכינים קופסאות אחסון בשלושה גדלים, ניירות צבעוניים, מספרי צורות ודבק חם. לעיטור: בובות חתן-כלה מפלסטיק.

ההכנה:

• גוזרים רצועות של נייר צבעוני בעזרת מספרי צורות, לגימור חגיגי כשל עוגת קצפת.
• מדביקים את הרצועות הצבעוניות מסביב למכסה של כל קופסה בעזרת דבק חם.
• מדביקים את זוג החתן-כלה אל המכסה של הקופסה הקטנה ביותר.

ממלאים את הקופסאות באוזני המן וממתקים שונים ומדביקים את האחת על השנייה, מהגדולה ועד הקטנה.

גם באולם התצוגה הענק של חברת מור פק בראשון-לציוןwww.mor-pack.co.il) ), תוכלו לקבל עשרות רעיונות למארזי משלוח מנות שמרכיבים לבד בבית. יש שם ניירות משי עם נצנצים, סרטים מטאליים, קופסאות פטנט, גלילי נייר צבעוניים ומנוקדים, סלסילות קש סיזל ועוד, שיהפכו גם משלוח צנוע של כמה אוזני המן, בקבוקון יין וקופסת סרדינים למשל, לשי מעורר התפעלות.

אם כבר החלטתם להימנע מהטרחה ולרכוש משלוח מנות מוכן, למה שלא תעשו עוד מצווה? כדי לקיים את “ומתנות לאביונים”, במשמעות הרחבה של המושג, יפה יהיה לרכוש גם את משלוחי המנות המוכנים של חברת נגאיה www.nagaya.co.il)  ), שמעסיקה בהכנתם עובדים בעלי צרכים מיוחדים המועסקים במפעל מוגן. המשלוחים מכילים מוצרים אורגניים ונתונים בתיק ירוק מחומר מתכלה, או קרטון ממוחזר. בתוכם יש יינות ופירות יבשים, בקלאוות וחלוות, אוזני המן מקמח מלא וקפה.

מאת: נעמי גוטקינד גולן

המלחמה על זמנם המצומצם של ילדינו בשעות שאחרי הלימודים קשה. מול משחקי מחשב ואייפון, טלוויזיה ווידיאו, שיעורי בית וחוגים, קצת קשה ללמד אותם להקדיש שעה יומית קבועה לקריאת ספרים. אבל אהבת ילדים ואהבת ספרים צריכה להניע אותנו להעניק להם את מתנת הקריאה כהרגל חיים שאי אפשר בלעדיו.

כאשר אוהבים, תמיד מוצאים גם זמן. מזל שהוצאות הספרים לא מתייאשות וממשיכות להוציא ספרים חדשים בקצב, כך שנוכל להרגיל את ילדינו, בסבלנות ובהתמדה שבלעדיהם אין סיכוי, להאזין להקראה או לקרוא בעצמם.

** “עשרים אלף מיל מתחת לפני המים”, מהקלאסיקות הגדולות של ז’ול ורן. ספינת מלחמה אמריקנית נשלחת להתחקות אחרי עצם מסתורי ענקי המפיץ אור זוהר במימי האוקיינוס. מדובר בצוללת “נוֹטילוּס” (המחבר הגאוני צפה את המצאת הצוללת האטומית כמעט מאה שנה לפני שבני האדם הצליח לייצר אותה), ובקברניטה אפוף הסוד והעשוי ללא חת, נמו (98 שקלים. הוצאת כתר).

** “קופסת המחשבות הצבעוניות”, ספרה של שלי זאנטקרן מומחית בטיפול בחרדות ובעיות התנהגות בקרב ילדים ובני נוער. מיועד לגילאי 6-9. הגיבורה, ילדה בשם יעל, סובלת מחרדת נטישה והעלילה מעניקה לגיטימציה לפחדיה וכך מאפשרת גם לילדים אחרים להתמודד עם פחדיהם דרך הזדהותם איתה. הספר כולל נספח המיועד להורים ובו הדרכה להתמודדות עם פחדי הילדים. (64 שקלים).

** “נייט הגדול מכה שנית”, קומיקס שהפך לרב מכר עולמי מאת לינקולן פרס. מעשה בילד בן 11, חכם ומצחיק, וגם כזה ששום דבר לא הולך לו בקלות, המצליח להסתבך כמעט בכל מה שהוא עושה, בלי להתכוון, אבל בהדרגה לומד, ובלי שמץ של הטפת מוסר מצד המחבר, שהחיים לעיתים מפתיעים לטובה (79 שקלים. הוצאת כתר).

** “גילי והמכשפה הקטנה”, ספר פנטזיה לילדים מאת שרית גורן עם איורים של כריסטינה קדמון. מעשה בילדה מכשפה על מטאטא וצב מדבר תלוי על גבה, היוצאת למסע חיפוש אחר מחברת הכשפים שלה. (84 שקלים. הוצאת כתר).

**  “עפה מבית ספר לפיות”. ילדה פיה שונאת כל מה שסובב את חייה, מחצאיות הבלט שהיא אמורה ללבוש, ועד שיעורי התעופה. כל זה משתנה כאשר היא פוגשת ילדה אנושית שעוזרת לה לתקן את שרביטה השבור. החברות מוסיפה יסוד קסום לחייה ולתחושותיה (78 שקלים. הוצאת ידיעות ספרים).

** “זהו סיפור יחיד ומיוחד”, ספר ביכורים מחורז לגילאי 3 ומעלה, של יעל פלר-טל. החברות בין הילדה עפרי והכלב שלה, נקלעת למשבר. לעזרתם נחלצים מספר בעלי מקצוע שעבודתם מומחשת בעזרת האיורים של אלישבע געש (64 שקלים. הוצאת קוראים).

** “מה אלבש”, ספרן של חוקרת ספרות הילדים גאולה אלמוג והמאיירת אורה שוורץ, העוסק בתעתועי מזג האוויר בעונות המעבר ועל יונתן המנסה להתאים את עצמו למצב הרוח. לגילאי 3 ומעלה (59 שקלים. הוצאת קוראים).

מאת: נעמי גוטקינד-גולן

רגע לפני חוויית הקריאה לבד בבית אפשר לחגוג חוויית ספרים משותפת. רשת “צומת ספרים” לא מסתפקת ביום המשפחה ומכריזה על חודש פברואר כחודש המשפחה.

ביקור משפחתי בחנות ספרים הוא ללא ספק אירוע עתיר ערכים ותכנים: גם גיבושון הורים-ילדים, גם דוגמה אישית לאהבת קריאה ולמידה מצד המבוגרים, גם ביטוי לחדוות קנייה הקשורה ברוח ולא רק בחומר. ואפשר להפוך את החוויה גם למה שהוא מעבר לדפדוף, אריזה ותשלום. אפשר שהשהות בחנות תהיה חגיגה של קצב, תנועה, סיפור ושירה. את זה מוכיחה בימים אלה רשת צומת ספרים שהכריזה על חודש פברואר כחודש המשפחה שלה ולצד מבצע הנחות של 50% על חלק מן הספרים, תקיים סדרה של פעילויות למשל, מפגש ויצירה עם חנוך פיבן, שמצליח להרכיב תמונות עשירות מכפתורים ושרוכים, חול צבעוני ומברשות ובעצם כל דבר שיש בבית. פיבן מספר לילדים על ספרו “נוצה סגולה” וגם מעביר להם סדנת יצירה. או מפגש של קצב ותנועה עם ג’ימי השדון מהמופע “כוח המשאלות” של חבורת “טררם קידס” ומפגש לילדים והורים עם יערה ונווה כהן מחברי הספר “זמן יחד”. ואגב, לא חייבים להגיע בהרכב של הורים וילדים דווקא, סבים ונכדים הם בהחלט קהל יעד מבוקש וגם שכיח במפגשים כאלה.
מעוניינים להגיע? בררו מתי ומה יש בסניף “צומת ספרים” הקרוב למקום מגוריכם. בינתיים שלפתי שני תאריכים מהרשימה: ביום חמישי הבא, 16.2 בשעה 18:00 יגיעו לסניף בקניון הגדול בפתח-תקווה יערה ונווה כהן מחברי “זמן יחד”, ואילו ילדי גבעת שמואל יכולים להתנסות בקניון קריית אונו במופע “שירה מקושקשת” שייערך בסניף הרשת ביום שני 20.2 בשש אחרי הצהריים.